Skip to content

איך ליצור מראי מקורות להפניה

Noah Santacruz edited this page Jun 30, 2021 · 3 revisions
איך ליצור מראי מקורות להפניה

עבדנו קשה כדי שמחולל ההפניות שלנו יצליח לזהות כמה שיותר מראי מקומות להפניה. באופן כללי, אם הכותרת של המקור כתובה במלואה עם מספור תקין, המחולל יזהה את המקור. כל מקור בספריא יכול ליצור הפניות אליו וממנו, אך במקרים מסוימים זה מעט מסובך.

נרד קצת לפרטים:

  • סימני פסוק אינם אמורים לעורר בעיות: רווח, פסיק, נקודה או נקודתיים ברפרנס יהיו בסדר גמור.

  • למקף (-) או לקו טווח (–) יש משמעות מיוחדת: הוא מסמן טווח (ראו דוגמאות למטה). כל מקף מיותר עלול להכשיל את הזיהוי. המחולל מסוגל לזהות כמה סוגי ניסוח נפוצים לאותו מקור. לדוגמה, את מלכים ב הוא יזהה עבור הכותרות: מלכים ב׳, ו-מל"ב

  • המחולל פועל גם ברמת הפרק או הפסוק ומזהה גם טווח מוגדר של פסוקים. על כן אפשרויות אלה תקינות:

    • מלכים ב' א
    • מל"ב א:ה
    • מל"ב א ה
    • מל"ב א-ד
    • מל"ב ב:ג-ו
    • מל"ב ב:ג-ג:ג
    • מל"ב ב, ג
    • מל"ב פרק ב פסוק ג
  • בחלק מהמקורות נהוג מספור עמודים תלמודי (נוסף על התלמוד עצמו). במקרים כאלו אנו מצפים שמראי המקומות ינוסחו באותו האופן, לדוגמה:

    • שבת ז:
    • שבת דף ז עמוד ב
    • זוהר ב, כ:
    • רי"ף שבת ז:
  • כאשר מראה המקום ממוקד יותר, נוכל להציג למשתמשים מקור רלוונטי יותר וקישור מדויק יותר בחלון הצץ. כמו כן קישורים מדויקים יותר מקבלים עדיפות גבוהה יותר מקישורים כלליים בסרגל ההפניות באתר ספריא.

המחולל עלול להיכשל בזיהוי מראה המקום כאשר כותרתו שזורה בתוך משפט. למשל, משנה תענית ד:ג יעבוד היטב, אבל בעת כתיבת במשנה השלישית של מסכת תענית, פרק ד הזיהוי לא יעבוד. העיקרון הכללי הוא לציין מראה מקום מלא בלי לכלול שום דבר אחר. עיקרון זה יפעל היטב עבור רוב המקורות המרכזיים – תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד, מדרש, ספר הזוהר וכו'.

במקורות עם מבנה מורכב הזיהוי מסובך יותר. למשל, כאשר יוצרים מראה מקום עבור ארבע הקושיות שבהגדה, הוא אמור להיראות כך: הגדה של פסח, מגיד, מה נשתנה, או בניסוח דומה. אך אין זה ניסוח טבעי אינטואיטיבי. המצב דומה במראי מקומות לחיבור 'משנה תורה': המחולל שלנו מכיר צורות שונות למראי מקומות לחיבור זה, אך קשה לקלוע אליהם בלי לדעת כיצד בדיוק הם מנוסחים במערכת שלנו. דרך חסינה בפני תקלות ליצירת מראה מקום תקין היא למצוא את המקור בספריא, ללחוץ עליו ולהעתיק את המקור מכתובת ה־URL. איך לבחון מראי מקורות אפשר להשתמש בשורת החיפוש של ספריא כדי לבדוק אם ספריא מזהה את מראה המקום שלך. זה הכלל: אם בחיפוש מראה מקום התוצאה היא המקור עצמו, סימן שהוא מזוהה. אם במקום זה החיפוש מניב דף תוצאות של מילת חיפוש, סימן שמראה המקום אינו מזוהה. דרך טובה לראות אילו ניסוחים ספריא מזהה היא להתחיל להקליד את מראה המקום בשורת החיפוש ולראות את ההצעות להשלמת הביטוי. דרך אחרת היא למצוא בספריא את המקור שאליו מפנים; בכתובת ה־URL של הדף יופיע מראה המקום בצורה שספריא מזהה בוודאות, ותוכלו להחליף את הקו התחתון בפסיק ואת הנקודה בנקודתיים.